"הגורם היעיל" חזקה הניתנת לסתירה אך לא ויתור
בפסק דין שניתן ביום 14/12/14 בת"א 7881-08-13 גרינברג ואח' נ' סיניה נדון סעיף 14(ב) לחוק המתווכים:
"מתווך במקרקעין שביצע בתקופת הבלעדיות את פעולות השיווק שנקבעו לפי סעיף 9(ד) – חזקה שהיה הגורם היעיל כאמור בסעיף קטן (א)(3) לגבי עסקה שנכרתה בתקופת הבלעדיות".
בנסיבות פסק הדין עלתה השאלה הבאה: כאשר המו"מ התנהל בתקופת הבלעדיות וההסכם למעשה גובש בתקופת הבלעדיות, מול קונה שלתובע לא היה כל קשר אליו, האם קמה לתובע הזכות לקבל דמי תיווך, אם מכוח חוק המתווכים אם מכוח חוק החוזים וההוראות של הסכם הבלעדיות אליהן מפנה התובע.
בית המשפט קבע שלא !!!
קובע בית המשפט בפסק הדין כי המחוקק בחר להוסיף חזקה לטובת המתווך, לפיה מקום שקיים הסכם בלעדיות והמתווך ביצע את הפעולות עליו התחייב, חזקה שהינו ה"גורם היעיל". הוספה "חזקה", אך לא בוטלה הדרישה לעניין היותו הגורם יעיל; הועבר הנטל הראייתי על כתפי מזמין השירותים להוכיח כי המתווך לא היה הגורם היעיל בעסקה,
ב ע"א 37075-03-11 ז'קלין נגר נ' דניאל אהרוני (2011) "עולה מן המקובץ מסקנה ולפיה אין להתנות על מבחן וגורם כה מהותי ביחסי מתווך-לקוח.
לפיכך, חוזה המתנה על מבחן זה איננו חוקי ודינו– בטלות. בטל הסכם הבלעדיות – בטל חיובה של המערערת כלפי המשיב. בטל חיובה של המערערת כלפי המשיב – נשמטה הקרקע מתחת לטענותיו של המשיב כנגדה...לסיכום, המשיב תמך את גוף תביעתו בשתי עילות. עילה אחת מכוח דיני חוק המתווכים מכאן, ועילה שנייה מכוח חוק החוזים מכאן. לאור דיוננו, נסיבות המקרה שמטו את העילה מכוח חוק המתווכים, וחוק המתווכים שמט את העילה מכוח דיני החוזים. משבטלו רגליים אלו, דין תביעתו של המשיב להידחות ודין ערעורה של המערערת – להתקבל, וכך אני מחליט. פסק-דינו של בית-משפט השלום נשוא הערעור בטל".
כאמור במקרה שלפנינו השופטת קבעה כי הנתבעת סתרה את החזקה – הקונים הגיעו לנתבעת ללא כל קשר לתובע. לא יכולה להיות מחלוקת שהתובע אינו הגורם היעיל ולכן תביעתו נדחתה.
לפרטים נוספים : עו"ד איל רוזין 03-6953545
בפסק דין שניתן ביום 14/12/14 בת"א 7881-08-13 גרינברג ואח' נ' סיניה נדון סעיף 14(ב) לחוק המתווכים:
"מתווך במקרקעין שביצע בתקופת הבלעדיות את פעולות השיווק שנקבעו לפי סעיף 9(ד) – חזקה שהיה הגורם היעיל כאמור בסעיף קטן (א)(3) לגבי עסקה שנכרתה בתקופת הבלעדיות".
בנסיבות פסק הדין עלתה השאלה הבאה: כאשר המו"מ התנהל בתקופת הבלעדיות וההסכם למעשה גובש בתקופת הבלעדיות, מול קונה שלתובע לא היה כל קשר אליו, האם קמה לתובע הזכות לקבל דמי תיווך, אם מכוח חוק המתווכים אם מכוח חוק החוזים וההוראות של הסכם הבלעדיות אליהן מפנה התובע.
בית המשפט קבע שלא !!!
קובע בית המשפט בפסק הדין כי המחוקק בחר להוסיף חזקה לטובת המתווך, לפיה מקום שקיים הסכם בלעדיות והמתווך ביצע את הפעולות עליו התחייב, חזקה שהינו ה"גורם היעיל". הוספה "חזקה", אך לא בוטלה הדרישה לעניין היותו הגורם יעיל; הועבר הנטל הראייתי על כתפי מזמין השירותים להוכיח כי המתווך לא היה הגורם היעיל בעסקה,
ב ע"א 37075-03-11 ז'קלין נגר נ' דניאל אהרוני (2011) "עולה מן המקובץ מסקנה ולפיה אין להתנות על מבחן וגורם כה מהותי ביחסי מתווך-לקוח.
לפיכך, חוזה המתנה על מבחן זה איננו חוקי ודינו– בטלות. בטל הסכם הבלעדיות – בטל חיובה של המערערת כלפי המשיב. בטל חיובה של המערערת כלפי המשיב – נשמטה הקרקע מתחת לטענותיו של המשיב כנגדה...לסיכום, המשיב תמך את גוף תביעתו בשתי עילות. עילה אחת מכוח דיני חוק המתווכים מכאן, ועילה שנייה מכוח חוק החוזים מכאן. לאור דיוננו, נסיבות המקרה שמטו את העילה מכוח חוק המתווכים, וחוק המתווכים שמט את העילה מכוח דיני החוזים. משבטלו רגליים אלו, דין תביעתו של המשיב להידחות ודין ערעורה של המערערת – להתקבל, וכך אני מחליט. פסק-דינו של בית-משפט השלום נשוא הערעור בטל".
כאמור במקרה שלפנינו השופטת קבעה כי הנתבעת סתרה את החזקה – הקונים הגיעו לנתבעת ללא כל קשר לתובע. לא יכולה להיות מחלוקת שהתובע אינו הגורם היעיל ולכן תביעתו נדחתה.
לפרטים נוספים : עו"ד איל רוזין 03-6953545
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה