26 באוגוסט 2014

הגודל כן קובע !!!

או מתי הופך המתווך להיות בעל עניין אישי בנכס או מתבקש לשווק?

כלל ידוע הוא כי מתווך מקבל אחוזים מעסקה.

המדובר בכלל פשוט אשר יש כדאיות למתווך למכור את הנכס במחיר הגבוה ביותר שניתן.

אולם, מה קורה, אם למתווך מוצע חלק מהשווי ולא אחוזים ?

במקרה מעניין שנדון בבית המשפט המחוזי בנצרת א 4532-02/12 תוגלילי נכסים בע"מ נ' יעקב טסלר,  למתווך הוצע לשווק נכס בעייתי, כאשר כל שקל מעל סף לימיט מסויים יהא של המתווך .

האם בעניין זה חובה על המתווך לגלות את העניין ללקוח שלו ?

מתווך מקבל אחוזים מעסקה. המדובר בכלל פשוט אשר יש כדאיות למתווך למכור את הנכס במחיר הגבוה ביותר שניתן.
אולם, מה קורה, אם למתווך מוצע חלק מהשווי ולא אחוזים ?

בהסכם שבין הצדדים  נקבע

"למען הסר ספק סוכם שכל סכום שהנכס יימכר מעל לסך של 1,200,000 ₪ ישולם לחברת הורוויץ נכסים". כן הוסכם, כי מסכום זה לא תשולם למתווך  שום עמלה.

בנסיבות העניין קובע בית המשפט הנכבד בין מכוחו של חוק המתווכים במקרקעין ובין מכוחה של חובת תום הלב הכללית – היתה מוטלת על המתווך חובה למסור לתובעת כל מידע מהותי שנגע לעסקה, בין היתר גם את עניינו האישי.

הבטחת חלק מהתמורה המשולמת בגין הנכס למתווך - וככל שהתמורה תגדל, כן יגדל חלקו בה- הופכת אותו לבעל אינטרס ברור ומהותי בכריתתו של חוזה המכר ובתנאיו.

בית המשפט מדגיש  כפי שפתחתי ואמרתי לעיל, כי ניגוד אינטרסים מסוים קיים בפעילות התיווך מעצם טבעה. למתווך, ששכרו נגזר מהתמורה המשולמת בגין העסקה בה תווך, לעולם אינטרס בקיומה של העסקה ואף בגובה התמורה המשולמת בגדרה.

על כן, בחובת הגילוי החלה על המתווך אין הכוונה לקיומו של "עניין אישי" המתבטא בגביית דמי תיווך מקובלים בגובה 2% משווי העסקה, אלא בקיומו של עניין מהותי בקיומה של העסקה, נוכח הנתח הנכבד – כ-20% – מהתמורה החוזית שהובטח לו.

לכן, הגודל של העמלה  כן קובע .

לפרטים נוספים, עו"ד איל רוזין 03-6953545

4 באוגוסט 2014

לתעד לתעד לתעד

מי יגן על המתווך ?

התשובה: לתעד לתעד לתעד ועוד לתעד ולתעד

חלק מעבודת המתווך כוללת לא רק  להיות לויאלי ללקוח, להביאו אל הנכס ולסייע בידו להגיע אל העיסקה – אלא על המתווך תמיד לזכור כי הלקוח שלו יכול כמאמר הסלנג "להתהפך" ולראות במתווך כמי שלא עשה ולא פעל בעברו ביום התשלום. 

בפסק הדין הזה שאסקור יכול היה המתווך לסתור טענה טענה אשר העלתה הנתבעת כנגדו לאור הראיות והתיעוד של הפעולות אשר אשר שמר לעצמו (פירוט שיחות, מודעות, SMS , וואטסאפ  ועוד) הם אשר הגנו עליו ביום מתן פסק הדין

בפסק דין שניתן בבית משפט השלום בכפר סבא לפני ימים אחדים [ תא"מ 55470-01-12 רבניאן נ' יונגמן ]  כמו בפוסט הקודם גם בתיק זה עלתה שאלת "הגורם היעיל" וגם כאן נעזר בית המשפט בקווים המנחים של פס"ד מוסקוביץ נגד ביר.  על רקע הנתונים הנ"ל והעדויות השונות, ניתן לבדוק את הפרמטרים הרלוונטיים לענייננו, שנקבעו בפסיקה לבחינת היותו של התובע "הגורם היעיל" בעסקה:

א. הנכס נשוא העסקה - אין חולק בין הצדדים כי התובע הציג בפני הנתבעת את אותו הבית אשר בסופו של יום נרכש על ידי הנתבעת ובעלה.

ב. הסך ששולם עבור הבית -  הפער בין המחיר שבו נקב התובע לבין סך העסקה בסופו של יום עמד על סך של 160,000 ₪, שהם הפחתה בשיעור של 5%. אין המדובר בהפרש בשיעור משמעותי, שיש בו די בכדי לשלול את היותו של התובע "הגורם היעיל" בעסקה.

ג. חלוף הזמן - אין חולק שהתובע הציג בפני הנתבעת את הבית לראשונה ביום חתימת הסכם התיווך 5/11/2010. הערת האזהרה על הבית לטובת הנתבעת ובעלה נרשמה ביום 1/3/2011 ומכאן שחוזה המכירה נחתם עוד קודם לכן.  סך הכל חלפו פחות מ- 4 חודשים מרגע הצגת הבית  אין המדובר בפרק זמן משמעותי ויש בכך כדי לחזק את טענות התובע בדבר היותו "הגורם היעיל".

ד. מידת האינטנסיביות של פעולות המתווך - סוגיה זו עמדה במרכז המחלוקת שבין הצדדים.
מהאמור לעיל עולה במפורש כי התובע אכן שוחח עם הצדדים לעסקה הפוטנציאלית ובכלל זה עם המוכר ועם הנתבעת. מספר פעמים השיחות היו עוקבות (שיחה עם הנתבעת או בעלה ומיד לאחר מכן שיחה עם המוכר) וחלקן אף ארך זמן ניכר. 

הדבר מעיד על מעורבות ועל ניסיון של התובע לקרב את הצדדים לביצוע העסקה. 

אין חולק למעשה כי התובע לא השתתף במו"מ הסופי אשר הוביל לחתימת חוזה המכר במהלך חודש פברואר 2011. הדבר נובע מכך שהצדדים לעסקה נטרלו את התובע, שוחחו ביניהם במישרין ובחרו שלא לעדכן אותו במתרחש.

לסיכום התובע קיבל  פסק דין על מלוא תביעתו בצירוף הוצאות ושכר טרחת עו"ד

לפרטים נוספים : איל רוזין עו"ד 03-6953545