הסכם מחייב שבוטל על ידי הצדדים פגע בזכותו של המתווך לקבלת דמי התיווך.
בפסק דין שניתן לפני כמה שבועות בתאמ 54751-01/13 אנצ'ל יזמות
ופרויקטים בע"מ נ' יוסף אשכנזי, אלון אשכנזי נדונה השאלה האם חרף העובדה שהסכם המכר בין הצדדים בוטל חלה על הנתבעים החובה לשלם את דמי התיווך.
הנימוק של כבוד בית המשפט היה שונה מן "הרגיל " במקומותינו.
כותבת השופטת כי בסעיף 14 א (3) לחוק המתווכים במקרקעין, תשנ"ו -1996 (להלן:"חוק התיווך") , קובע כי מתווך יהיה זכאי לדמי תיווך , בין היתר באם היה הגורם היעיל שהביא להתקשרות בהסכם מחייב .
מקובלת עליה טענת המתווך כי הזכות לביטול החוזה אינה תנאי מתלה לקיומו של החוזה שכן אין המדובר בהוראה הקובעת חובה בביצוע פעולה כתנאי לקיום החוזה.
יחד עם
זאת ,המדובר בהוראה מחייבת לזכות הנתבע בלבד (ולא למוכרת ) הנותנת לו את הזכות לבטל את ההסכם ללא כל נימוק ובלבד
שיעשה כן בהודעה כתובה שתינתן עד ליום 26.8.12 וכך נעשה בפועל.
בהתאמה , השופטת רואה את ההסכם כמחייב ביחס להתחייבות המוכרת לנתבע החל מיום חתימתו ואילו ביחס להתחייבות הנתבע למוכרת רק בחלוף המועד הקבוע לביטולו , ובתנאי שהנתבע לא עשה כל שימוש בזכות העומדת לו.
מכאן ובתאם להוראות חוק התיווך , השופטת אינה רואה
את ההסכם כהסכם מחייב שבגינו יש לשלם דמי תיווך
הסכם התיווך עליו חתם נתבע 1 עם הנתבעת קובע בסעיף ד' כי דמי התיווך ישולמו מיד עם חתימת הסכם מחייב ו/או התחייבות לעשות עסקה.
הסכם התיווך עליו חתם נתבע 1 עם הנתבעת קובע בסעיף ד' כי דמי התיווך ישולמו מיד עם חתימת הסכם מחייב ו/או התחייבות לעשות עסקה.
במקרה
דנן , ובהמשך לאמור לעיל הרי שההסכם איננו מחייב אלא בחלוף המועד הקבוע לביטולו.
עוד לא מתקיים התנאי החלופי המזכה בדמי תיווך שכן ניתן לראות בנתבע כמי שהחייב רק
בחלוף אותו המועד.
לפרטים
נוספים : עו"ד איל רוזין 03-6953545
תודה על הפוסט. הכותרת צריכה להיות: "הסכם "מחייב" - מחייב בדמי תיווך".
השבמחקאכן, הפרשנות של בית המשפט כאן היא רחבה, אך הגיונית לגמרי. למרות שנכרת הסכם בין הצדדים, צד אחד מקבל פריוולגיה לביטולו או בעצם "אי תחולתו" של ההסכם, וזה מעניין.