הסכם "מחייב" מחייב גם את המתווך

הסכם מחייב שבוטל על ידי הצדדים פגע בזכותו של המתווך לקבלת דמי התיווך.

בפסק דין שניתן לפני כמה שבועות בתאמ  54751-01/13  אנצ'ל יזמות ופרויקטים בע"מ נ' יוסף אשכנזי, אלון אשכנזי נדונה השאלה האם חרף העובדה שהסכם המכר בין הצדדים בוטל חלה על הנתבעים החובה לשלם את דמי התיווך.

הנימוק של כבוד בית המשפט היה שונה מן "הרגיל " במקומותינו.

כותבת השופטת כי בסעיף 14 א (3) לחוק המתווכים במקרקעין, תשנ"ו -1996 (להלן:"חוק התיווך")  , קובע כי מתווך יהיה זכאי לדמי תיווך , בין היתר באם היה הגורם היעיל שהביא להתקשרות בהסכם מחייב .

מקובלת עליה טענת המתווך כי הזכות לביטול החוזה אינה תנאי מתלה לקיומו של החוזה שכן אין המדובר בהוראה הקובעת חובה בביצוע פעולה כתנאי  לקיום החוזה.

יחד עם זאת ,המדובר בהוראה מחייבת לזכות הנתבע בלבד (ולא למוכרת ) הנותנת לו  את הזכות לבטל את ההסכם ללא כל נימוק ובלבד שיעשה כן בהודעה כתובה שתינתן עד ליום 26.8.12 וכך נעשה בפועל.

בהתאמה , השופטת רואה את ההסכם כמחייב ביחס להתחייבות המוכרת לנתבע החל מיום חתימתו  ואילו ביחס להתחייבות הנתבע למוכרת רק בחלוף המועד הקבוע לביטולו , ובתנאי שהנתבע לא עשה כל שימוש בזכות העומדת לו.

מכאן ובתאם להוראות חוק התיווך , השופטת אינה רואה את ההסכם כהסכם מחייב שבגינו יש לשלם דמי תיווך

 הסכם התיווך עליו חתם נתבע 1 עם הנתבעת קובע בסעיף ד' כי דמי התיווך ישולמו מיד עם חתימת הסכם מחייב ו/או התחייבות לעשות עסקה.

במקרה דנן , ובהמשך לאמור לעיל הרי שההסכם איננו מחייב אלא בחלוף המועד הקבוע לביטולו. עוד לא מתקיים התנאי החלופי המזכה בדמי תיווך שכן ניתן לראות בנתבע כמי שהחייב רק בחלוף אותו המועד.

לפרטים נוספים : עו"ד איל רוזין 03-6953545 

הבטחות לחוד ומעשים לחוד

הבטחות לחוד ומעשים לחוד

לתת או לא לתת אמון בלקוח ?

(כנראה שלא)

בהחלטה אשר נדונה בבית המשפט בשלב המיקדמי היא האם, בהנחה שהמתווכים יוכיחו עובדתית את טענתם כי הלקוח ביקש לראות את הנכס באמצעותם והסמיך אותם להוסיף את פרטיו על גבי ההסכם, והמתווכים עשו כן בעצמם, יש בכך להקים עילת תביעה לפי חוק המתווכים במקרקעין, תשנ"ו-1996 (להלן: חוק המתווכים).

הלקוח טוען כי חוק המתווכים דורש במפורש כי חתימת מזמין שירותי התיווך על הזמנת התיווך תעשה לאחר שמולאו בה פרטי הנכס נשוא ההסכמה, ואין במתן הסכמה או הסמכה בע"פ למתווך למלא באופן חד צדדי ובדיעבד את פרטי הנכס בהסכם, לאחר שהמזמין חתם עליו, כדי לרפא את החסר.

המתווכים טוענים כי הסכמי תיווך במקרקעין כפופים לחוקי החוזים הכלליים ולחובת תום הלב בעריכת חוזים ובקיומם, ועל כן אין לראות בדרישת חתימת המזמין על הזמנת התיווך לאחר שנכללו בה פרטי הנכס כדרישה קוגנטית, אלא שאם יוכח בראיות משכנעות כי המזמין הסכים להוספת פרטי הנכס להסכם התיווך ע"י המתווך בדיעבד, יהיה די בכך שקיימת הזמנת תיווך חתומה ושפרטי הנכס הוספו אליה בהסכמה, כדי לענות על דרישות חוק המתווכים.

השופטת בתיק זה ת"א 1487-04-14 קוממי ואח' נ' קונסטנטין ואח' קבעה גם אם יוכיחו התובעים כי היו הגורם היעיל לכריתת העסקה וכי הנתבע נתן הסכמה או הרשאה לתובעת להוסיף את פרטי הנכס בדיעבד להסכם, עדיין אין מדובר בהסכם העונה על דרישת הכתב בחוק המתווכים. 

מאחר אין מדובר בנסיבות מיוחדות וחריגות שיצדיקו חריגה מהוראות הדין הברורות משיקולי צדק, גם בהנחה שיכולים להיות מקרים חריגים כאלה, כפי שהוכרו בפסיקה לעניין סעיף 8 לחוק המקרקעין.

עוד מוסיפה השופטת כי קבלת תביעה בנסיבות המתוארות בכתב התביעה שבפני תתן גושפנקה לפרקטיקה של החתמת לקוח "על החלק", או החתמת הלקוח רק על חלק מהנכסים המוצגים לו והצגת נכסים נוספים לאחר מכן ללא החתמתו על הסכם בקשר אליהם, וללא הוספתם על ההסכם הקיים והחתמת הלקוח לצד פרטי הנכסים המוספים, ובכך תשים לאל את תכלית החוק למניעת התדיינויות ויצירת בהירות, שקיפות וודאות בתחום התיווך בנדל"ן.

לפרטים נוספים : עו"ד איל רוזין 03-6953545