אי גילוי פרטי על מנת להשיג תוצאה טובה יותר

 אי גילוי פרט מהותי

מה קורה כאשר המתווך מחליט משיקול דעתו המקצועי להשמיט את עובדת הימצאותו של כונס נכסים בתמונה על מנת שלא לפגוע בהצעת המחיר שיקבל  המוכר.

בפסק דין מיום 11/8/2015  תא"מ 45430-12-12 פרץ נ' אייזנברג תא"מ 11084-01-13 פרץ נ' מרינה בבית המשפט השלום בראשון לציון שניתן על ידי כבוד השופטת רבקה ארד נדונה סוגייה זו.

קובעת כבוד השופטת כי מקום שמונה כונס נכסים לנכס, האפשרות של בעל הנכס למכור את הנכס באופן עצמאי מוגבלת.

עסקינן בהליך הנתון לפיקוח ולביקורת שיפוטית המבטיחים השאת תמורה מקסימלית לבעלים ולעיתים מייתר כל צורך בתיווך ומונע האפשרות של המתווך להיות הגורם היעיל (ראו בעניין זה תא (ראשל"צ) 3395/05 יוסף ישראל נ' ניסים אליהו ובניו בע"מ (8.5.07)).

אין באמור משום קביעה כי כל אימת שמונה כונס נכסים לנכס הדבר שולל באופן מיידי ומוחלט אפשרות של תיווך. לעיתים אף כונס הנכסים עצמו נעזר בשירותי תיווך. הקביעה תעשה בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה.

התובעת אישרה כי בעת שהחתימה את הנתבע על הזמנת התיווך, לאחר שראה את הנכס, לא מסרה לו כי הנכס מצוי בהליכי כינוס נכסים: "ברגע שאני אספר שזה בכינוס נכסים אז אני מפילה את העסק ואז אנשים אומרים שיכולים להשיג את זה יותר בזול."

פועל יוצא מעדות התובעת עצמה כי, בעת החתימה על טופס ההזמנה התובעת לא ציינה עובדה מהותית שהיתה ידועה לה באותה עת – כי מונתה על הנכס כונסת נכסים.

התובעת, בהיותה מתווכת מורשית, חייבת בחובת גילוי ונאמנות כלפי לקוחותיה וזאת מכח סעיף 8 לחוק המתווכים לפיו: "מתווך במקרקעין יפעל בנאמנות, בהגינות ובדרך מקובלת, וימסור ללקוחו כל מידע שיש בידו בענין מהותי הנוגע לנכס נשוא עסקת התיווך.".

העובדה שהנכס מצוי בהליכי כינוס הינה פרט מהותי ביחס לנכס שיש לגלותו ללקוח מיד.

יוער עוד כי כבוד השופטת החליטה לדחות את התביעה גם על סמך העדר גורם יעיל של המתווך

לפרטים נוספים  עו"ד איל רוזין 03-6953545

בית המשפט עושה צדק עם עבודת המתווך

לא אחדש דבר אם אחזור ואכתוב על כך, שלקוח שמונע מן המתווך בחוסר תום לב מלעשות את עבודתו – אחראי בתשלום למתווך.

אולם מה קורה אם הלקוח רק רשלן (ואין חוסר תום לב) ? האם גם אז שיא בתשלום למתווך ?

בכך עוסק פס"ד תק (תל אביב) 33919-08/14  ישי בסרגליק ואח' נ' דורין גולדפדר, אריאלה לין גולדפדר שניתן ביום 6/7/2015;

לגישת בית המשפט (לתביעות קטנות) הדרישה לכך שהמתווך ישמש הגורם היעיל שהביא להתקשרות בעסקה נועדה להגן על הלקוח.

מקום שבו הלקוח הזמין שירותי תיווך ממתווך' אך הלקוח – ברשלנותו שלו – לא יידע את המתווך ששירותיו אינם נדרשים מאחר שהסתייע בשירותי תיווך של אחר ובסופו של דבר התגבשה עסקה – הרי שיש לחייב את הלקוח לשלם למתווך את דמי תיווך הנקובים בהזמנה.

במצב דברים כזה לא דבק כל אשם בהתנהגותו של המתווך, ומנגד דבק אשם מסוג רשלנות בהתנהגותו של הלקוח. שיקולי מדיניות משפטית מטים את הכף שלא להקנות הגנה ללקוח בשעה שלא נזהר, והמתווך הסתמך על התנהגותו של הלקוח ושינה את מצבו לרעה. במצב כזה יש מקום לספק הגנה דווקא למתווך ולתמרץ את הלקוח להיזהר.

אכן, משמעות הדבר היא שהלקוח ייאלץ לשלם דמי תיווך פעמיים. תוצאה זו מעוררת אי-נחת. אולם אין ללקוח שנהג כך אלא להלין על עצמו. היה עליו להיזהר לפני שחתם על שתי הזמנות תיווך ואפשר לשני מתווכים שונים להראות לו את אותו הנכס, ומשלא נזהר – עליו לשלם את המחיר על כך.

לפרטים נוספים: עו"ד איל רוזין 03-6953545